#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל מקום שכתוב 'עד היום הזה' הכוונה לעולם.&nbsp;	עולא אמר שאם כתוב 'שם עד היום הזה' הכוונה לעולם, אבל הגמ' הביאה פסוק שכתוב 'וישבו שם עד היום הזה' ואינו לעולם, ונשארה בתיובתא.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ואת היבוסי יושב ירושלם לא הורישו בני בנימין וישב היבוסי את בני בנימין בירושלם עד היום הזה'. האם הכוונה שישבו שם לעולם, ומנין.	אין הכוונה שישבו שם לעולם, שהרי כתוב בברייתא ר' יהודה אומר חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, ותניא ר' יוסי אומר שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יהודה אומר חמשים&nbsp;ושתים שנה לא עבר איש ביהודה. מנין.&nbsp;	"שנאמר&nbsp;עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם <font color=""#ff0000"">וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ</font>. 'בהמה' בגימטריא חמשים ושתים. (ירמיה)"	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יהודה אומר חמשים&nbsp;ושתים שנה לא עבר איש ביהודה.&nbsp;מה החשבון.	"שהרי לסוף שבעים שנה לגלות יהויקים היתה הפקידה של כורש, כמו ששנינו במגילה. וי""ח שנה היה מגלות יהויקים עד חרבות ירושלים. נשארו חמישים ושתים שנה."	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיתיבי 'ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועוזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפליטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה'.<br>מה קשה מכאן.&nbsp;	קשה על עולא שאמר שכשכתוב 'שם עד היום הזה' פירושו לעולם, והרי כאן כתוב 'שם עד היום הזה' ואינו לעולם, שהרי כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל כל הארצות, שנאמר 'ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם שׁוֹשֵׂתִי'.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יוסי אומר שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל. מנלן.	כתיב הכא 'והגביר ברית לרבים שבוע אחד'. דניאל. וכתיב התם 'ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם' [אותו ברית האמור בגפרית ומלח שנאמר בו על 'אשר עזבו את ברית', הגבירו האויב על ישראל שבוע אחד].	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהם הסוברים שהארון נגנז בלשכת דיר העצים בעזרת נשים.	אמר רב נחמן, תנא וחכמים אומרים ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז. <br>אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא, מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק (בלשכת דיר העצים) וראה רצפה משונה מחברותיה ובא והודיע את חבירו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו ביחוד ששם ארון גנוז.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה, ובא והודיע את חבירו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו.<br>מה עשה הכהן. 2	אמר רבי חלבו מתעסק [בטיול ושחוק] בקרדומו היה. <br>תנא דבי רבי ישמעאל שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים, ונשמטה קרדומו של אחד מהם ונפלה שם, ויצתה אש ואכלתו.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנא דבי רבי ישמעאל שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין&nbsp;בעצים.&nbsp;<div>למה מתליעים בעצים.</div>	כי כל עץ שיש בו תולעת פסול למזבח.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו כהנים עסקו בבדיקת העצים מתולעים.	בעלי מומין שאינם ראויים לעבודה אחרת.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב יהודה רמי כתיב 'ויראו ראשי הבדים', 'ולא יראו החוצה', הא כיצד, נראין ואין נראין. מה הכוונה.	דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תניא נמי הכי 'ויראו ראשי הבדים', יכול לא יהו זזין&nbsp;ממקומן ת""ל 'ויאריכו הבדים', יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין, ת""ל 'ולא&nbsp;יראו החוצה', הא כיצד, דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי&nbsp;אשה, שנאמר&nbsp;"	'צרור המור דודי לי בין שדי ילין'.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה פרוכת היו הבדים דוחקים כשני דדי אשה.	פרוכת הפרוסה כנגד הפתח במקדש ראשון.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה. מה הקשה על זה רב חסדא.	מתיב רב חסדא 'ולא יבואו לראות כבלע את הקדש', ואמר רב יהודה אמר רב בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה. מה תירץ רב נחמן על קושית רב חסדא.	אמר רב נחמן משל לכלה כל זמן שהיא בבית אביה [באירוסיה] צנועה מבעלה, כיון שבאתה לבית חמיה אינה צנועה מבעלה [אף ישראל במדבר עדיין לא היו גסין בשכינה].	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ולא יבואו לראות כבלע את הקודש'. מה פירוש כבלע את הקודש, ומהו האיסור.	'כבלע' לשון כסוי.<br>הלוים שבמדבר, אף על פי שהיו נושאין כלי הקודש בכתף, לא היו רשאין ליכנס בשעת סילוק מסעות שהיו מפרקין את הארון והמזבח להסיעו ממקומו, עד שהיו אהרן ובניו מכסין אותו בנרתיקיהן, כמו שכתוב בפרשה 'וכסו אותו במכסה עור תחש ולקחו בגד תכלת וכסו' וגו'.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה. מה הקשה רב חנא בר רב קטינה על תירוץ רב נחמן לקושיית רב חסדא, ומה תירץ רב נחמן.	מתיב רב חנא בר רב קטינא מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וכו', <br>אמר ליה, נתגרשה קא אמרת, נתגרשה חזרו לחיבתה הראשונה [האי מעשה בבית שני הוה לאחר שנתגרשו וחזרו לחיבתה ראשונה, לתחילת חיבתן שאין גסין זה בזה].	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה. <br>מתי היה המעשה, הרי בבית ראשון לא היתה פרוכת לגלול, ובבית שני לא היו כרובים. 2	"בבית ראשון, ומדובר בפרוכת שהיתה על הפתח. [ובכרובים שעשה שלמה אצל הארון מזה ומזה. או כרובים שע""ג הארון]<br>בבית שני, ומדובר בכרובים שהיו מצוירים בכותל."	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פרוכות היו בבית המקדש.	אמר רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרוכות היו במקדש.<br>שבעה כנגד שבעה שערי העזרה, <br>שתים אחת לפתחו של היכל ואחת לפתחו של אולם, <br>שתים בדביר במקום אמה טרקסין, ושתים כנגדן בעליה.&nbsp;	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שבבית המקדש היו כרובים מצוירים על הקירות.	דכתיב 'וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן.<br>	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהכרובים המצוירים במקדש היו מעורים זה בזה.&nbsp;	דכתיב 'כמער איש ולויות', ואמר רבה בר רב שילא כאיש המעורה בלוייה שלו.	יומא פרק חמישי נד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון [קלפום מן הכותל] לשוק ואמרו: ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו, מיד הזילום.<br>שנאמר	'כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה'.	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא שמה אבן שתיה, וכמו איזו דעה סוברת המשנה.	"שממנה הושתת העולם, וזה כמ""ד שהעולם נברא מציון."	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן נברא העולם. 4	"רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו נברא. <br>רבי יהושע אומר עולם מן הצדדין נברא.&nbsp;<br>רבי יצחק אומר אבן ירה הקב""ה בים ממנו נשתת העולם. <br>חכמים אומרים מציון נברא."	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לר' אליעזר שהעולם נברא מאמצעיתו.	שנאמר בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ. איוב. [מוצק אחד היה לו, ומשם נדבקו רגבים סביביו].	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לר' יהושע שהעולם נברא מן הצדדין.	שנאמר כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ [כי לשלג יאמר הֱוֵא ארץ, תֵעשה ארץ, ומהיכן - גשם, מטר, וגשם, מטרות, מארבע צדדין הורידו והגשימו להעשות ארץ]. איוב.	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין לר' יצחק שאבן ירה הקב""ה בים ונברא העולם."	שנאמר 'על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה'. איוב.	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לחכמים שמציון נברא העולם.	שנאמר 'מזמור לאסף אל אלהים ה'', ואומר 'מציון מכלל יופי'. ממנו מוכלל יפיו של עולם.	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי דעת ר' אליעזר הגדול לגבי בריאת העולם.	תניא ר' אליעזר הגדול אומר, תולדות שמים משמים נבראו, תולדות הארץ מארץ נבראו.	יומא פרק חמישי נד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש 'כמצליף'.	מחוי רב יהודה כמנגדנא [כמכה ברצועה שמתחיל מן הכתפים ומכה והולך למטה].	יומא פרק חמישי נד ב		
